איתור רטיבות במצע מתחת לריצוף דורש גישה שיטתית ומדויקת. הבנה של הגורמים השונים לרטיבות, ושימוש בשיטות בדיקה מתאימות, היא קריטית למניעת נזקים עתידיים. מאמר זה יסקור את השיטות המקובלות לבדיקת רטיבות במצע.
לעיתים רטיבות במצע הריצוף תתגלה כרטיבות קאפילרית (עולה מהרצפה לכיוון הקירות)
ולעיתים לא תופיע על הקירות כלל במהלך הקריאה תגלו כיצד באמת ניתן לקבל נתוני אמת לגבי רטיבות מתחת למצע הריצוף קריאה מהנה !
באפריל 2015 נכנס לתוקף גיליון תיקון מס' 2 לת"י 1555 חלק 3.
בו נכתב כי תכולת הרטיבות של התשתית לא תיהיה גדולה מ 6% כאשר מדובר בחול.
ולא יותר מ 3% כאשר מדובר ב"סומסום" גם בעת יישום והדבקת האריחים וגם לאחר גמר העבודה.
כיצד פותחים אריח לצורך בדיקה ?
- ניתן לחרוץ עם מכשיר שנקרא GOP את הפוגות ובכך להוציא את האריח בשלמותו.
- ניתן לחרוץ עם מאלג' ופטיש שיטה זו תהיה קשה יותר בשמירת שלמות האריח.
- העבודה נדרשת לביצוע ע"י איש מקצוע מיומן שישמור על שלמות האריח בעת פירוקו.
- את הבדיקה מבצע מכון התקנים הישראלי כאשר עולה חשש כי יש רטיבות במצע הריצוף.
- מכון התקנים שובר את האריח משתמש בכלי מדידה ומודד את המצע באתר ("כאשר הוא רטוב לכאורה").
- את אותו הכלי שנמדד באתר מעבירים לבדיקת מעבדה בתנור מעל 105 מעלות +.
- בחול ישנה שיטה נוספת הנקראת שיטת "הקשיות" בהן יוצרים קדח בקוטר 10 מ"מ ומוציאים את החול לבדיקת מעבדה.
- הבדיקה מתבצעת ע"י מאזניי לחות.
- בעבר בודקים נהגו לחשוב כי אם מצמידים פרוטמייטר (מד לחות).
- פרוטימטר מתאים אך ורק לעץ וטיח מעל פאנלים ממש לא לריצוף !
- גם במידה ומפרקים את הריצוף ומחדירים את הפרוטיימטר לתוך המצע לא ניתן לקבל תוצאה אמינה מכיוון שהמכשיר יכול למדוד רק משקל/מסה סגולית ולא משהו שמאבד אפשרות לשקול משקל מרחבי כמו חול מפוזר או מצע "סומסום" לא אחיד/מהודק.